נערות ליווי בתל אביב : פרק 1
הידיים שלי רעדו כל כך שיכולתי לשמוע אותן כמעט רוטטות על השולחן. המוח שלי היה מערבולת של רגשות שלא ממש הצלחתי להבין. הצטברו בתוכי כעס וזעם שלא יכולתי להכיל יותר. קפצתי מהכיסא הסתובבתי וריסקתי את האגרוף שלי ישר לתוך הקיר. למרבה המזל זה היה רק קיר גבס והיד שלי עברה בקלות, אבל זה לא עזר להרגיע את הזעם והכעס שהצטברו שוב ושוב בתוכי. כשמשכתי את אגרופתי מהקיר, עצמתי את עיניי ונשמתי עמוק דרך האף, נושפת לאט מהפה. נאלצתי לחזור על תהליך ההרגעה הזה שלוש או ארבע פעמים נוספות לפני שהצלחתי לקבל שביב של בהירות מבעד לאובך השנאה שרץ במוחי. הסתכלתי על החור בקיר והחלטתי שאני צריך לשים שם משהו כדי לכסות אותו כדי שאנשים לא ישאלו שאלות עד שאוכל לתקן את זה. רגשות גולמיים עדיין גלשו בי כשהוצאתי בשלווה מסמר ופטיש והדבקתי תמונה כדי לכסות את החור שהוצב לאחרונה. אילץ את עצמי לעבור את טכניקת הנשימה עוד כמה פעמים אפשרה לי קצת יותר בהירות להמשיך במה שהתחלתי. הרמתי את הכיסא שהתהפך והתיישבתי בחזרה ליד השולחן מול המחשב הנייד שלי. אני רועדת את ידיי שוב ועצמתי את עיני כדי לנשום עוד כמה פעמים לפני שפתחתי אותן בחזרה והבטתי בסיבת הזעם שלי.
על המסך הייתה תמונה של אישה יפהפייה, בלבוש דל, עומדת בפוזה סקסית. הכרתי היטב את האישה שבוהה בי, או לפחות כך חשבתי, מכיוון שזו תמונה של האישה שהייתי נשוי לה ב-25 השנים האחרונות של חיי. הזעם התחיל להתגבש בתוכי, יחד עם הצצות קצרות של ספק עצמי. האם לא הייתי בעל טוב עבורה? האם לא סיפקתי לה מספיק? האם לא נתתי לה את כל מה שליבה יכול לרצות ויותר? המחשבות הללו התרוצצו בראשי אך נמחצו במהירות על ידי הכעס המתפשט והטינה שהתבשלה בתוכי. נתתי לה כל מה שהיא יכלה לרצות. אני יודע שעברנו תקופות קשות בעבר אבל מאז שיצאתי לפנסיה חשבתי שסוף סוף המצב היה ממש טוב בינינו. כנראה שטעיתי… ממש טעיתי. כשישבתי שם האירועים של החודשים האחרונים שיחקו במוחי בניסיון למצוא איזו תחושה של הכל. דבר אחד היה בטוח… הכלבה הזו הולכת לשלם ביוקר.
הרשו לי להוסיף מעט הקשר לפני שאמשיך. שמי טרבור וולפגאר, אבל החברים הקרובים מאוד שלי ששירתתי איתם קראו לי זאב. אני בן 43, 5' 10", בערך 200 ק"ג, ועדיין די בכושר מאז פרישתי למרות שאני בעצם עובד בעבודה שולחנית עם מעט או ללא דרישה פיזית כלשהי. אשתי, רוז, צעירה ממני רק בשנה אבל יכולה לעבור 10. יש לה שיער חום ערמוני שיושב ממש מתחת לכתפיה, עיניים ירוקות בוהקות, וחיוך שיכול עדיין את ליבו של כל גבר. כשהיא עומדת על 5'5 אינץ' היא הייתה נוקאאוט רגיל עם דמות כמעט שעון חול וסט של שדיים של גביע C שהיו מוקד תשומת הלב האוהבת שלי בהזדמנויות רבות. התגייסתי לצבא ישר מהתיכון כי רציתי להתרחק מעיר הולדתי ומ"חיי הבית" שלי מהר ככל שיכולתי ושירתתי בו במשך 20 שנה לפני שפרשתי, תחילה כצופית ולאחר מכן המשכתי לצבא. מבצע מיוחד. עברתי במהירות בין השורות ובסופו של דבר אפילו הובילתי את הצוות שלי, שנקרא באהבה "הוולפאק". התפרסתי פעמים רבות במהלך השירות שלי בצבא, ועל חלקם אני עדיין לא יכול לדבר גם היום. אשתי ואני התחתנו כשהיינו מאוד צעירים, היא הייתה בת 18 ואני הייתי בן 19, בניגוד להתעקשות של כולם שאנחנו צעירים מדי ושהיא "לא הייתה הבחורה הנכונה בשבילי". לא הסכמתי והתחתנתי איתה בכל מקרה והייתי הכי מאושר שהייתי אי פעם. נולדו לנו שני ילדים בתחילת נישואינו, בן ובת, מרטי ואווה בהתאמה, והרגשתי שהמשפחה שלנו שלמה לגמרי. זמן קצר לאחר לידת הבת שלנו אשתי החליטה לקשור את הצינורות שלה והחלטתי לעשות כריתת כלי דם רק ליתר בטחון כי אף אחד מאיתנו לא רצה יותר ילדים.
העניינים היו קצת רעועים זמן קצר לאחר מכן, כיוון שעשיתי פריסות די ארוכות ואני חושב שהבדידות, ומלמולי הדברים מהאנשים הלא נכונים שנכנסו לראשנו, הגיעו לשנינו. גיליתי במהלך הפריסה הארוכה השנייה שלי שהיא בגדה בי עם כמה בחורים אחרים, אחד מהם היה החבר של החברה שלה שסיפרה לי. שלא תבינו אותי לא נכון, גם אני לא הייתי מלאך, מכיוון שמצאתי נחמה והנאה בשיחה מקוונת עם כמה מהמין ההוגן יותר שהתחיל לשוחח איתי והשיחות בהחלט קיבלו תפנית לכיוון המיני, יחד עם שיתוף תמונות מפורשות אחד עם השני. כשחזרתי הביתה היינו כמעט על סף גירושים אבל החלטנו ששנינו פישלנו ושננסה לתקן את העניינים בינינו עם ייעוץ וקצת נוף חדש. בערך בזמן הזה הצלחתי להיכנס למבצע המיוחד
הקבוצה ומצאה כמה חברים חדשים בדרך. נראה היה שהדברים מתגברים בין אשתי לביני, מכיוון שהפריסה שלי הייתה קצרה יותר והצלחנו לבלות יותר זמן יחד, כמו גם שיש לנו יותר אנשים תומכים בפינות שלנו.
כשהגיעה הפרישה שלי סוף סוף התיישבנו ולבסוף קנינו בית ביחד, משהו שמעולם לא יכולנו לעשות בזמן שהייתי בו כי התניידנו כל כך הרבה. זה היה בית קטן עם שני חדרי שינה ששכן בפינה קטנה של שכונה חדשה. הגדול שלנו כבר יצא לבד בקולג' כשפרשתי והקטנה שלנו גרה איתנו רק שנה לפני שהיא עברה לקולג' גם כן. היה לי חבר ותיק במשטרת המחוז המקומי ומהר מאוד קיבלתי עבודה בכלא, שהיה בעיר. לא עבר זמן רב עד שעליתי שם בסולם הדרגות והתמנתי לסגן אחראי על משמרת הלילה. בסופו של דבר עבדתי במשמרות של 12 שעות אבל בסך הכל רק שבעה ימים מכל שבועיים. בין פרישתי לעבודתי היה לנו יותר ממספיק כסף להרשות לעצמנו את הבית, מכונית חדשה, ואפילו הקדשתי לה טבעת חדשה כדי לסמן את החיים החדשים שלנו יחד מחוץ לצבא. היא לא הייתה צריכה ללכת לעבודה אבל היא אמרה לי שהיא משתגעת בבית ועד מהרה מצאה תעסוקה כאבוס לחניון קרוואנים באזור. היא עבדה כרגיל 9 – 5 ימים ואיזו זמן שהייתה לנו ביחד בילינו לעשות כל מה שרצינו, בין אם זה היה לצאת לעיר או להישאר ולהתכרבל על הספה.
זה היה לפני שלוש שנים כשחשבתי שהחיים שלי הפכו סוף סוף לחלום שתמיד רציתי שהם יהיו. המציאות היא כלבה אמיתית לפעמים. לפני חצי שנה חבר טוב מאוד שלי, חבר צוות לשעבר, והבחור במשטרה שהשיג לי את העבודה הנוכחית שלי, סטיב, שלחו לי מייל ישר ואמרו שאנחנו צריכים לדבר ושזה דחוף. כשידעתי אילו דברים יכולים לעבור בראש של הוטרינר לפעמים לא היססתי והתקשרתי אליו במהירות. זה צלצל פעמיים לפני ששמעתי את קולו בצד השני.
"סטיב, אחי, עברה דקה. איך הולך?" אמרתי, מנסה להישמע אופטימית כדי אולי להדוף כל מנטליות רעה שאולי תהיה לו.
"אני בסדר, וולף, טוב לפחות הייתי עד לאחרונה." הוא ענה בחגיגיות רבה. "נתקלתי במשהו שאני צריך לבדוק יותר אבל רציתי קודם לקבל את רשותך."
החלק האחרון הזה תפס אותי קצת לא מוכנה. סטיב היה איש המודיעין שלנו והיה טוב מאוד במעקב. לא הייתי בטוח למה הוא ביקש את רשותי אבל אני מניח שמכיוון שהייתי ראש הצוות שלו לשעבר זה היה הגיוני. לא חשבתי על זה באמת אז עניתי בצחוק, "הרשאה ניתנה", אבל אז הסקרנות גברה עליי. "במה בדיוק נתקלת בכלל?"
"אני אספר לך יותר כשיהיה לי משהו יותר מוצק. אני מצטער, בוס." את החלק האחרון הוא אמר בעדינות רבה וכמעט לא קלטתי אותו ממש לפני שהתור מת. משכתי את הטלפון מהפנים שלי בהיתי בו בניסיון להבין למה הוא התכוון בזה. אולי הוא הצטער שהטריד אותי בבקשה מגוחכת כזו או משהו מוזר אחר. סטיב תמיד היה הרווק המקצועי אז הבנתי שהוא כנראה תפס איזה אפרוח איפשהו ולא ידע מה לעשות. חשבתי שהוא יתקשר אליי או ייצור איתי קשר שוב כשהוא יהיה מוכן לספר לי את כל הסיפור. מה שמביא אותנו להיום.
חזרתי מוקדם מהעבודה מכיוון שלא הרגשתי הכי טוב והופתעתי לגלות שאשתי לא בבית. ניסיתי להתקשר אליה אבל זה עבר ישר לתא הקולי שלה. הבנתי שאולי היא שכחה להטעין את הטלפון שלה לפני שיצאה והניחה לו למות. לעתים קרובות היא יצאה עם חברותיה בלילות שעבדתי כדי שהיא לא תהיה בבית לבד כי היא אמרה שזה מפחיד אותה לפעמים. קיבלתי הודעה בטלפון שלי שקיבלתי מייל נוסף מסטיב, אז הוצאתי את המחשב הנייד שלי על ש נערות ליוויולחן המטבח והפעלתי אותו. פתחתי את המייל שלי ומצאתי את זה שהוא שלח לי. כותרת הנושא למייל שקיבלתי הייתה פשוט "אני מצטער הבוס", מה שנראה לי מוזר מאוד בהתחשב בכך שזה הדבר האחרון שהוא אמר לי. כשפתחתי אותו היו מספר קבצים מצורפים אבל החלק העיקרי של המייל היה קישור שמתחתיו שם משתמש וסיסמה. לחצתי על הקישור לא ממש חושב על זה והועברתי לאתר המציע שירותי ליווי באזור המקומי.
תהיתי למה סטיב ישלח לי קישור לאתר הזה ולמה נועדו שם המשתמש והסיסמה. התחלתי לגלול למטה את התמונות של הבנות ובכל גלילה המוח שלי תהה יותר ויותר מה אני עושה. ואז ראיתי את זה. העיניים הירוקות הבוהקות. השיער החום הערמוני. הפנים, למרות שכעת נערצו עם איפור זועלי למדי, שהתעוררתי אליהם במשך 25 שנה. חוסר אמון מילא את ראשי וסירבתי להודות שהאישה הזו שמוצגת על המסך יכולה להיות אותה אישה שהתחייבתי לה את חיי ואשר, בתורה,
התחייבו לי את אותו הדבר. יכולתי לשמוע את עצמי חוזר על אותה מנטרה שוב ושוב, "לא, לא, לא, בבקשה לא." המשכתי להסתכל על האישה שבתמונה על המחשב הנייד. התלבושת שלה הייתה משהו ישר מאיזו חנות סקס. החלק העליון היה מחוך אדום שדחף את שדיה הגדולים ממילא עד שהם נושרים כמעט החוצה. חצאית המיני העור השחורה ירדה בקושי מספיק כדי לכסות את ישבנה עד כדי כך שאם היא תתכופף, הכל יוצג באדיבות. מגפי עקב סטילטו גבוהים בירך השחורים השלימו את התלבושת הזונה והעניקו לה הרמה עוד יותר לתחת. התקרבתי לתמונה לאט לאט, מפחדת מכל החלקה של העכבר כשהתמונה התקרבה יותר ויותר למטרה שלי. הבטן שלי התכווצה והתעוורה כשהפחדים הכי גרועים שלי הגיעו לידי מימוש. שם מעל השד השמאלי שלה היה קעקוע המנעול בצורת לב שהיא קיבלה כשחידשנו את הנדרים שלנו זמן קצר אחרי שפרשתי מהצבא. יד שמאל שלי עשתה את דרכה לאט לאט אל החזה שלי, משפשפת באופן לא רצוני את המפתח התואם בצורת לב של הקעקוע שעיצבנו במיוחד עבורנו ולקחנו את הזכויות על כך שאחרים לא ייעשו באותו אופן. כעס וזעם מהבהבים בראשי כשהשניות נקפו יותר ויותר. הסתובבתי אחורה וראיתי שבאזור שהועדף לאישה הזו, גרייס שהיא קראה לעצמה, היה לוח שנה שבו אתה יכול להסתכל על שעות ותאריכים זמינים. פתחתי את לוח השנה והתחרטתי על כך כמעט מייד, שכן כל התאריכים והשעות הזמינים עולים בקנה אחד עם הלילות והשעות בהן אעבוד. יכולתי להרגיש את המרה עולה לתוך הגרון שלי, אבל הזעם תפס והכריח אותו לרדת, ואז אילץ אותי ליצור את החור בצורת אגרוף בקיר המטבח.
פרק 2
כשהכעס והזעם התרוצצו בגופי הרגשתי איך אני מגיעה לשקט פתאומי. זה היה שלווה שהקפתי במהלך הפריסה שלי כשהיו דברים שהיינו צריכים לעשות שלא היו התנהגות אנושית. רגיעה שחשבתי שהיא רדומה מאז ההתחלה החדשה בין אשתי לביני. רגיעה שבדרך כלל הפחידה את החרא מהחברים שלי לקבוצה. התחלתי לתהות בשביל מה חבר שלי שלח לי את שם המשתמש והסיסמה מכיוון שאף אחד לא היה בשימוש עד כה. החלטתי ללחוץ על שעה ותאריך אקראיים בלוח השנה והופיע חלון מוקפץ ששואל אם אדרוש "שירותים נוספים" עם כפתור "כן" ואחד ל"לא". לחצתי במהירות על כפתור "כן" וחלון קופץ נוסף המצריך חשבון קפץ למסך. הקלדתי במהירות את שם המשתמש והסיסמה שחבר שלי סיפק לי והועברתי לדף אחר. זה, שוב, הראה את אשתי בתנוחות זימה שלובשת בגדים אפילו יותר מזויפים. כמו כן, הוצגו תמונות אקראיות שלה בעיצומם של אקטים מיניים מסוימים. אחד הראה לה עם פה מלא זין של גבר אחר. אחרת הראתה לה עם הכוס שלה מבריק מרטיבות ומלאה בזין של גבר אחר. יותר ויותר התמונות האלה רקדו על המסך והעצימו את הכעס והזעם שלי אפילו יותר. איך היא יכלה לעשות לי את זה? מה אי פעם עשיתי לה? המחשבות האלה מתהפכות בראשי כששמעתי את הזמזום המובהק של הטלפון שלי מחייה הודעת טקסט.
'מצטער שפספסתי את השיחה שלך, מותק, בחוץ עם הבנות ואני לא יכול לדבר עכשיו', כל מה שנכתב בהודעה שנשלחה מאשתי. זיק קטן של תקווה החל לקלוט מלבי כשראיתי את ההודעה והרגשתי חיוך קטן מתגנב על פניי. לפתע הופיעה הודעה קופצת נוספת על המסך, 'האם תרצה לראות את הדגם הזה בפעולה חיה?' עם שתי בועות נוספות מתחתיה, אחת עבור "כן" ואחת עבור "לא". היד שלי רעדה כשהחלקתי את סמל העכבר כדי לרחף מעל כפתור "כן". הרגשתי את המרה עולה בחזרה לתוך הגרון שלי בזמן שלחצתי עליה ונפתח חלון וידאו חדש המציג חדר קטן עם מעט מאוד ריהוט, בעצם כיסא, מיטה ושולחן קטן. נערות ליווי
בהתחלה היה חשוך בחדר אבל אורות עמומים נדלקו כששני האנשים נכנסו לחדר. האישה שאולי הייתה אשתי ואיזה בחור אקראי שלא ראיתי בחיי. הם הלכו לכיוון השטח הפתוח של החדר והגבר הסתובב, תפס את האישה בשיער והכריח אותה לעלות על ברכיה. מה שהיה צריך להיות צרחה של אימה וכאב במקום הוחלף בגניחת התרגשות חייתית. האישה הפילה את הארנק הקטן שלה וראיתי טלפון קטן נושר ממנו. אימה מילאה אותי כשהתקרבתי אליו ושמתי לב שהוא נראה ממש כמו זה שאשתי נשאה איתה. כשהבטן שלי קשורה בקשרים עשיתי את הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו. הרמתי את הטלפון שלי והתקשרתי לאשתי, והתפללתי שהיא תענה ושזאת סוג של בדיחה חולנית. הטלפון צלצל וצלצל אבל כשהרחקתי אותו מהאוזן שלי הדהד קול מבחיל מהרמקולים של המחשב. צפיתי כשהטלפון על הקרקע זמזם ונענע בזמן עם הצלצול באוזן. המרה התגנבה יותר במעלה גרוני כשהכל הפך להיות דרך להתבהר בשבילי להתמודד. גלשתי חזרה החוצה וראיתי את שפתיה של האישה עוטפות במלואן
ליטפה את הזין של הגבר, לוקחת אותו כל הדרך לתוך פיה ואל גרונה, מה שגורם לה להסתער, לקטט ולגנוח בו זמנית. הסתכלתי איך ידה נסחפת אל חצאית המיני הקצרה שלה, מושכת אותה למעלה כדי לחשוף את חוסר התחתונים שלה. הכוס שלה נוצץ בלחות כשהיא החליקה בקלות שלוש אצבעות פנימה לתוך עצמה, והוסיפה לגניחות שכבר שואגות מסביב לזין שנדחף לגרונה. הגבר השפיל את מבטו לעברה וצחק כשהוא משך אותה מהזין שלו, וירו נערות ליוויק יוצר חבל בין שפתיה לקצה איבר מינו. הוא נחר בקול רם, וכשהביט בה למטה, שיחרר כדור יריקה גדול שנחת ישירות על מצחה והחל להחליק על פניה. האיש הסתובב ותקע את העירום שלו כמו לעבר אשתי, מחייך כשהוא מתגרה בה וציווה עליה לתת לו רימג'וב. "ללקק את התחת המלוכלך שלי כמו לבן סקנק המלוכלך שאתה," זה מה שאני מאמין שהוא אמר לה. התבוננתי, מזועזע, באישה שקראתי לה אשתי ב-25 השנים האחרונות מחייכת מאוזן לאוזן, כדור הירוק זורם במורד סנטרה, מתנדנד קדימה עם לשונה תלויה ממש בין לחי התחת של הגבר. צלילי החיקוף, השמיטה והמציצה שלה הדהדו בחדר יחד עם גניחות שנבעו ממנו וגם ממנה. אחת מידיה הגיעה למעלה והחלה ללטף את איברו הקשה של הגבר בזמן שהשנייה שלה עסוקה בשפשוף בזעם את המין שלה, לטבול שתיים, שלוש ואז ארבע אצבעות עמוק לתוך הכוס שלה. מיצים נטפו על ידה כשהיא מכה את הכוס שלה שוב ושוב, גניחותיה הולכות ומתגברות. לאחר כמה דקות הגבר אחז שוב בשערה, נעמד והסתובב, איברו הקשה מכה את לחייה שוב ושוב. היא פתחה את פיה לרווחה כשהוא דחף את הזין שלו עד הסוף פנימה, מה שגרם לה להזיל ריר שוב. מהר יותר ויותר הוא נענע את ירכיו, תופס אגרוף מלא שיער בכל יד ומושך את פניה לעברו תוך כדי שהוא מזיין את פיה בנטישה מרושעת. לבסוף שמעתי אותו נוהם ודחפתי את הזין שלו עד לגרונה והחזקתי אותה שם. הגוף שלה התחיל לרעוד מחוסר החמצן המתמשך אבל ידה עובדת בזעם על הכוס הרטוב הנוטפת שלה. לבסוף הוא נסוג לאחור ואפשר לה להתנשף באוויר, באותו הזמן היא צרחה כשהאורגזמה שלה סוף סוף זרמה דרכה, מיצים מתיזים לתוך שלולית הולכת וגדלה מתחתיה. רגליה רעדו כשהיא באה שוב ושוב, השלולית גדלה וגדלה בכל פעם. האיש משך את איברו עד הסוף משפתיה, פוצץ את המטען האחרון שלו לתוך פיה הפעור. היא החזיקה אותו שם, מביטה בו למעלה ואפשר היה לראות את הלשון שלה מסיטה אותו בתוך פיה. לבסוף סגרה את פיה ובלגימה פתחה אותו שוב כדי להראות שהיא בלעה אותו. הגבר הנהן והרים את מכנסיו כשהאישה ירדה על ברכיה, ידה נוצצת במיציה לידה. "תנקי את הבלגן הזה," ציווה עליה הגבר. האשה ירדה בלהיטות, מלטפת ומלככת על השלולית שיצרה המיצים שלה. היא גנחה כששפתיה, פניה ולשונה היו מצופות בנוזל שייצרה. כשהאיש סיים הוא גיחך קל ויצא מהחדר. האישה עדיין הייתה על הידיים והברכיים כשהמסך השחיר ונסגר אוטומטית.
לא האמנתי למה שראיתי זה עתה. עצמתי את עיניי ברצון שהתמונות שראיתי זה עתה יימחקו מזיכרוני. הלב שלי פועם מהר יותר ויותר, יכולתי להרגיש את הדופק שלי דופק בכל הגוף. כעס וזעם הבזיקו בי אבל התחלפו במהירות ברוגע פתאומי ומפחיד. הרוגע שהעביר אותי במשימות רבות. לאט לאט נשפתי ברוגע החדש שלי ולאט לאט פקחתי את עיניי. צמצמתי למינימום את חלון האתר והבאתי את המייל שלי פעם נוספת, מסתכל על הקבצים המצורפים המקושרים אליו. כשהקלקתי על כל אחד מהם התחיל להתנגן סרטון קטן שמראה את אותו החדר ואת אותה אישה אבל גברים שונים ופעילויות מיניות שונות. אחד מהם היה על ארבע על המיטה כשהוא חטף חבטות בתחת, מתחנן לגבר להכות אותה חזק יותר ולגמור עמוק בתוכה. אחר לקח אותה עם שני גברים בו-זמנית, מכניסים את הזין שלהם לתוך פיה ואז לתוך הכוס והתחת שלה, וחוזר לתוך פיה. אחרת גרמה לה עם מספר רב של גברים, כל אחד בתורו הלם את הכוס, התחת או הפה שלה, ואפילו השתין עליה או בפה בתורות, בזמן שהיא התחננה לעוד ועוד. כל סרטון הגביר את הכעס והזעם הנבנה בתוכי ובו בזמן העצים את הרוגע המוות שהאפיל על מחשבותיי.
הרמתי לאט את הטלפון שלי וחייגתי את המספר של סטיב, שמעתי אותו מצלצל פעמיים לפני שהוא ענה לבסוף.
"היי אחי, אני כל כך מצטער."
"מה לעזאזל כל החרא הזה ששלחת לי, סטיב?"
"יש מעגל זנות גדול שמתרחש בכמה אזורים כאן. הביאו אותי לזה ואנחנו חושבים שכולם קשורים. ראיתי אותה ורציתי לקבל אישור לפני שאגיד לך. ניסינו להפיל את זה אבל אנחנו חושבים שיש א
שומה על הכוח שנותן להם ראש על פשיטות כי כשאנחנו מגיעים לשם אנחנו לא יכולים למצוא אף אחד או משהו".
"אל תעשה לי שטויות, סטיב, מה לעזאזל באמת קורה כאן," הקול שלי היה רגוע עד מוות כשניסיתי לעטוף את ראשי סביב דברים. תוכנית נקמה התחילה להתבשל בראשי.
"אני אומר לך את האמת, אחי. לעולם לא אשקר לך, אתה יודע את זה." קולו נשמע כמעט מתנצל. "תהיתי שמכיוון שאתה לא מחובר לכוח המשימה אם תוכל לעזור לי קצת."
"לא אכפת לי מכוח המשימה שלך או כל המבצע המזוין הזה," עניתי, הארס בקולי היה ברור. "אני מסיים את החרא הזה, לעזאזל עכשיו." ניתקתי את הטלפון וטרקתי אותו לשולחן, בבירור שברתי אותו לרסיסים. הכעס השתולל בי שוב ושוב אבל הייתי נחוש לעשות דוגמה לאישה שבגדה בי. פתחתי שוב את האתר כמו גם את לוח השנה שלה כדי לקבוע "פגישה". הגדרתי אותו ליום המחרת מכיוון שהייתי אמור לעבוד אבל אצטרך לטפל בזה בראש סדר העדיפויות. כשרשמתי את התאריך והשעה צץ חלון נוסף כדי לקבוע את "רמת" השירותים שיידרשו. הייתה רמת ברונזה, שניחשתי שהיא מציצה, כסף, שניחשתי שזה מין נרתיקי, זהב לפי הטבעת, אולטימטיבי, שהערכתי שהכל יתאים, וגם שיעור קבוצתי שגרם לי להזיל עוד יותר. ********** עשיתי את הרמה ה"אולטימטיבית" ואימתתי את התאריך והשעה וכן קיבלתי מיקום לפגוש את ה"ליווי".
לאחר שסיימתי, הרמתי שוב את הטלפון שלי ושלחתי הודעה לאשתי לשעבר. 'אני לא מרגיש טוב אז אני אישן בחדר הפנוי כדי שלא תתפוס את מה שיש לי.' זה היה שקר ולמעשה דאגתי יותר לתפוס משהו שאולי יש לה אבל ממש לא רציתי לראות עדיין, מכיוון שפחדתי ממה שאעשה לפני שהתוכנית שלי תתממש. ואז אני שולח הודעה לסטיב. 'סיימתי עם הכלבה הזו. אני על הסיפון וקבעתי פגישה מחר ב-2000.' תשובתו הייתה מהירה. ‘תודה אחי ניפגש שם.’ עם זה סגרתי הכל במחשב וקמתי מהשולחן, הצורך בנקמה מתעדף את עצמו בראש שלי. היה לי רעיון מה אני רוצה לעשות אבל זה ידרוש ביצוע קפדני, משהו שהייתי מאוד טוב בו כשהשקט המוות הזה השתלט. פניתי לחדר הפנוי והתיישבתי על המיטה, אירועי השעה האחרונה עדיין מתנגנים בראשי. הטלפון שלי צלצל והסתכלתי על ההודעה החדשה. זה היה מאשתי. 'מצטער שאת לא מרגישה טוב, אהובי, ואני מקווה שתרגישי טוב יותר בקרוב.' זה גרם לדם שלי לרתוח עוד יותר, אבל מה שהפחיד אותי יותר היה החיוך שהתחיל להתגנב על פניי כשהתוכנית שלי הפכה יותר ויותר ברור בראש שלי.
פרק 3
שמעתי כשאשתי הגיעה הביתה ועשתה כל שביכולתי כדי לא למהר החוצה ולחנוק אותה ממש שם. לא יכולתי לסבול להסתכל עליה אז כשהנקישה בדלת החדר הפנוי הגיעה העמדתי פנים שאני ישנה כדי שהיא תעזוב אותי בשקט. התחמקתי ממנה כל היום ואז עשיתי הצגה של התכוננות לעבודה ויציאה מהדלת. נסעתי בערך בלוק ונסעתי לכביש צדדי כדי שאוכל לצפות מתי היא עוזבת. צפיתי כששעה לאחר מכן היא יצאה מהשביל ועשתה את דרכה ל"פגישה" הראשונה שלה. החיוך שהתגנב על פני היה מרושע בצורתו הטהורה ביותר כשחזרתי על התוכנית שוב בראשי. נסעתי חזרה אל הבית ונכנסתי פנימה, החלפתי בגדים והסתכלתי על השעה.
כשמועד ה"פגישה" שלי היה קרוב יותר, חזרתי לרכב ושמתי את דרכי למיקום המיועד, שבמקר נערות ליוויה היה ממוקם בחניון הקרוואנים שהיא כביכול ניהלה. הבחנתי במכונית של סטיב ונסעתי לידה, הרחק מהקרוואן המתחבר כדי שהיא לא תבחין במשאית שלי שם. הלכתי את שאר הדרך ונכנסתי לתוך הקרוואן. האוויר הסריח ממין ומשתנן וכמעט גרם לי להסתלק. הסתכלתי סביבי כדי לוודא שאין אחרים בקרון והתקדמתי אל הכיסא, מיקמתי אותו כך שאהיה מוסתר בחושך כשהיא נכנסת. הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה הגיעה כמעט שם. ההתרגשות מהתוכנית שלי שמתממשת עברה בי והעלתה עוד חיוך מרושע על פניי.
שמעתי את הדלת נפתחת וצפיתי כשהיא נכנסת פנימה, לבושה במחוך אדום הדוק מאוד שדחק כמעט את שדיה מהחלק העליון, וחצאית שחורה קצרה שבקושי כיסתה את ישבנה ואת הכוס. יכולתי להרגיש את הצרימה מגיחה על שפתי, אבל הייתי צריך לשמור על קור רוח לעוד קצת זמן. היא הושיטה יד אל מתג האור אבל פקדתי עליה לעצור.
"עזוב את זה," אמרתי והורדתי את קולי כדי שהיא לא תזהה את שלי.
"אמממ, אם זה מה שאתה רוצה," היא נראתה מעט מבולבלת כשהיא התקרבה אליי והצליחה להבחין רק בקו המתאר שלי בכמות האור הקטנה שנכנסה מבחוץ. היא הנידה את ירכיה בצורה פרובוקטיבית כשהתקרבה יותר ויותר. "אז מה את רוצה, מתוקה,"
היא אמרה בלי שום אכפתיות בעולם.
"מה אני מקבל," שאלתי, עדיין שומרת על קול נמוך.
"ובכן שילמת על הכל, אז אתה יכול לבקש ממני לעשות מה שאתה רוצה," היא ענתה בקרירות.
"אם זה המקרה, תתקרב," אמרתי, ידי חופרות בזרועות הכיסא כשההתרגשות שלי גדלה יותר ויותר. היא התקרבה אליי עד שהיא כמעט עליי. "תעצור", ציוויתי, לה צייתה, "וכרע ברך", וזו שוב נענתה ללא היסוס. שם היא הייתה ממש מולי ולקח לי כל מה שביכולתי לא להושיט יד ולנגח לה על פניה על מה שהיא עשתה לי. נשענתי קצת יותר, "מה אני באמת רוצה…" התחלתי ונגררתי.
"כן," היא אמרה ונשענה לעברי. נערות ליווי
כחכחתי בגרוני, החזרתי את קולי לטון הרגיל שלו ורכנתי קדימה כך שהאור מבחוץ האיר את פני כדי שהיא תראה אותו. "האם גירושים הם זונה מזוינת מגעיל."
ההלם והבושה בעיניה הגיעו כמעט מיד כשהיא הביטה בפניי. "לא לא לא לא לא לא." היא חזרה שוב ושוב על ראשה רועד ודמעות החלו לזלוג על פניה. "לא היית אמור לדעת. הוא אמר שאתה לא יכול לדעת. הוא הבטיח שלא תדע. לא. לא. זה לא יכול לקרות. לא לא לא לא לא. אתה לא אמור להיות כאן." היא המשיכה לשוטט עוד ועוד, דמעותיה זולגות על פניה בעוצמה גדולה יותר ויותר. ידיה עלו למעלה, מכסות את פניה כשהדמעות זולגות יותר ויותר יחד עם ההשתוללות. הכעס שלי גדל והסבלנות שלי הלכה ופגה כשישבתי שם והתבוננתי בה מתייפחת בלי סוף, מנסה להבין את הפטפוט שלה. האצבעות שלי התחפרו יותר בכיסא כשאני רוצה את עצמי לא להושיט יד ולחנוק את האישה שמולי ששברה את ליבי. יכולתי להרגיש את האהבה שחשתי כלפיה במהלך 25 השנים האחרונות מנסה לבעבע, מנסה לשכנע אותי להושיט יד ולנחם אותה, אבל השקט המוות של הכעס והזעם שלי שככו את הרגשות האלה כשהיא המשיכה לצעוק בֶּן כַּלבָּה.
לאחר כמה דקות של הקשבה לבכי המתמיד ולקשקושים הבלתי קוהרנטיים שלה, היד שלי הושטה לאט לאט, לכדה חופן משערה, משכתי בגסות לאחור, וגרמתי לה לגנוח חרישית. הצמדתי את ראשה לאחור כך שהיא בוהה ישר בי, הקור בעיניי קולט את המראה שלפניי. האיפור הסמיך שלה היה מרוח וזרם מהדמעות, נקזי נזלת התנקזו מאפה, עיניה היו דוממות ונפוחות מהבכי המתמיד וכן מלאות דמעות זולגות בהתמדה על לחייה. כשהרמתי את עיניה אליי ובהיתי בה בעיני הקרות והמחושבות שלי, פרץ פתאומי של האהבה שחשתי כלפי האישה הזו החל לפלוש לליבי אך נמחץ במהירות מהקור המוות של הכעס והזעם. כרגע מילא אותו. ואז שמתי לב לתזוזה קלה באישה שהחזקתי ביד. מעין תאווה החלה למלא את עיניה, שפתה התחתונה רעדה כשהחלה לנשוך אותה קלות, ידיה החלו לרעוד, נשימתה מואצת, ויכולתי לראות, בראייה ההיקפית שלי, שהיא דוחפת את רגליה בחוזקה זו לזו. היא המשיכה לכרוע ברך לפני. היד השנייה שלי הושיטה יד ותפסה אותה מתחת לסנטרה, מה שנראה רק העצים את התגובה שהיא קיבלה.
לפתע עיניה מיצמצו והתאווה שמילאה אותן התחלפה במהירות בפחד עז. "אוי אלוהים, הו אלוהים, הו אלוהים," היא גמגמה, "אתה לא יכול להיות כאן. אוי, לעזאזל, לעזאזל. הוא הולך להרוג את שנינו. חרא, חרא, חרא. למה אתה כאן?" היא המשיכה בקשקושים המגמגמים שלה כשהחזקתי אותה שם בחוזקה בניסיון להבין על מה בדיוק היא מדברת. סוף סוף נמאס לי כשמשכתי את שיערה בגסות, וגרמתי לה להשקיט את מלמלה לשנייה. החזרתי את עיניה אל עיני כדי לשאול אותה את השאלה היחידה שרצה במוחי.
"למה?"
היא החלה לצעוק שוב, מלמוליה לא קוהרנטיים כשהיא מלמלה עוד ועוד. לפני שהספקתי לקבל ממנה תשובה הגיונית הייתה דפיקה חזקה על הדלת ממש לפני שהיא נפתחה וגרמה לשנינו לעצור ולהסתכל לכיוון הזה במהירות. הרגשתי נהמה קטנה שנפלטה מגרוני על ההפרעה והשתחררתי באופן לא מודע מגרושתי שתהיה בקרוב. היא הסתובבה וצרחה בזמן שהסתכלנו לראות מי גרם להסחת הדעת הלא נוחה הזו. כשקמתי, סטיב נכנס לתוך הדלת, כשהוא מנסה לסגור אותה מאחוריו. רוז צרחה שוב, מתחננת שלא יעשה לי כלום. זה תפס אותי קצת לא מוכנה אבל נשארתי להתמקד בראש סדר העדיפויות שלי. סוף סוף לסיים את ההצגה הזו אחת ולתמיד. לפני שהספקתי לומר משהו, הזרוע הצדדית של סטיב הייתה בידו הפונה ישירות לראשי. הוא התקרב כמה צעדים, אור הירח משתקף מהאקדח המלוטש.
"מה זה לעזאזל, סטיב?" מהר מאוד הבנתי שהתכוננתי לכל זה. מההתחלה שיחקו אותי ועכשיו נראה שהוא מצא אותי בדיוק איפה שהוא רצה אותי.
"בלי רגשות קשים, אחי,
אבל אשת התחת החמה שלך צריכה להיות שלי. עכשיו, אם הדרך היחידה שאני יכול לקבל אותה היא להכריח אותה לעבוד בשבילי אז שיהיה". הוא ציחקק לעצמו כשראה שידו על העליונה במצב. "עכשיו אני מניח שאצטרך לקיים הבטחה שהבטחתי לה ולחתוך אותך חתיכה אחר חתיכה לפניה כדי שהיא תהיה להוטה יותר לעבוד בשבילי." הוא התקרב עוד צעד.
הבטתי בו, החישובים הקרים בעיני חופרים בנפשו. חצי חיוך עקום החליק על שפתי כשראשי נטה מעט. "מה גורם לך לחשוב שאני אתן לך לעשות משהו כזה, אחי," קבעתי בשלווה.
"כי יש לי את האקדח היחיד כאן, ג'ובס," הוא התלוצץ, מניף את האקדח מעלה ומטה. "עכשיו היכן לירות בך קודם זו השאלה העיקרית."
"אתה בטוח בזה," עניתי בקרירות. מרים את ידי הוצאתי את האצבע והאגודל שלי, מפנה אותו ישירות אליו. "עכשיו אתן לך הזדמנות אחת להסגיר את עצמך או שתתחרט על זה. בעצם אני לוקח את זה בחזרה. אתה לא תחיה מספיק זמן כדי להתחרט על זה."
סטיב צחק בקול רם. "אתה פאקינג צוחק עליי. מה. אתה תירה בי עם האצבע שלך, נקניק המהולל. אני תקוע באותה עמדה כבר שנים, אבל אתה נכנס פנימה ועושה דרגה כאילו היא יוצאת מהאופנה. תזדיין אותך ותזדיין את זה…" מעולם לא הייתה לו הזדמנות לסיים. שמטתי את האגודל והצליל היחיד ששמעת היה נשבר הכוס והשריקה הרכה של הסיבוב עוברת ישר דרך ראשו. סטיב הביט בי, החיים מתנקזים במהירות מעיניו כשהאקדח נפל מידו ממש לפני שגופו התמוטט על הרצפה. דם יצא מהפצע הפתוח בצד ראשו ונמתח על רצפת הקרוואן. רוז צרחה למראה המת מולנו.
הסתובבתי, מביט מלמעלה על אשתי באותו מבט קר. "תודה, מייק. אני חייב לך אחד," אמרתי, אשתי בוהה בי במבט שואל.
"השגנו אותך, אחי," הייתה התשובה לתוך האפרכסת שענדתי. "בנוסף, כמו שאני חושב רובנו עדיין חייבים לך כמו חמישה או שישה." הוא ציחקק לתוך האפרכסת כשהסרתי אותה מהאוזן שלי והפלתי אותה לרצפה. המבט השואל על פניו של רוז נהיה עמוק יותר כשהיא צפתה בו נופל ונוחת, מקפץ הצידה. הושטתי לה את ידי. היא הושיטה את ידה לאט ולקחה את ידי. אחזתי בו בחוזקה ומשכתי אותה על רגליה, גופה נלחץ על גופי כשעטפתי את ידי השנייה סביב מותניה. "עכשיו, יקירתי, נלך הביתה." דמעות זלגו מפניה כשהיא התחילה להתייפח שוב, טומנת את פניה בכתפי. הרגשתי את חום הדמעות שלה נספג בחולצתי כשהזזתי את ידי אל שערה. סוגר את ידי לאחיזה הדוקה, אני נסוג חזק לאחור וגורם לה להתנשף ולגנוח בעדינות כשהבטתי בעיניה. "בלי דמעות," אמרתי בקרירות. היא ריחרחה מעט אבל כשהיא בהתה בעיני הקרות וחסרות הלב יכולתי להרגיש את נשימתה מואצת שוב ואת הלב שלה דופק. הסתכלתי כשהיא מתחילה לנשוך שוב את שפתה התחתונה וידיה נאחזו חזק יותר בזרועי. חצי חיוך ערמומי החליק על פני כשצפיתי בתאווה חוזרת לעיניה וכמעט יכולתי להריח את הרטיבות שלה באוויר. נישקתי אותה עמוקות, הלשון שלי פולשה לפה שלה בגסות, גניחותיה הרכות הופכות ליותר ויותר נשמעות כשהיא לוחצת את גופה המעט לבוש על גופי. משכתי אותה ממני ותפסתי את ידה שוב, כמעט גררתי אותה החוצה אל המכונית. היא מיהרה לעבר צד הנוסע ונכנסה פנימה, ידיה רועדות בחיקה, רגליה צמודות זו לזו.
החלקתי לאט לצד הנהגים והתנעתי את המכונית, ושמתי לב שהמכונית של סטיב כבר לא שם. 'בנאדם, הם זזים מהר' חשבתי לעצמי. הוצאתי את הסלולרי מהכיס, כיביתי את אפליקציית ההקלטה שבה השתמשתי ושמרתי את הקובץ בטלפון שלי. ואז שלחתי עותק שלו לעצמי לשמירה. חבטתי במהירות מספר והנחתי את הטלפון לאוזני. כששמעתי את הצד השני מתרומם, הוצאתי במהירות רק כמה מילים. "זה טופל." עם זה כיביתי אותו והכנסתי את המכונית להילוך לכיוון הבית.
כל הנסיעה הביתה יכולתי לראות את אשתי מתפתלת ימינה ושמאלה במושב. פותחת את פיה כאילו כדי לשאול שאלה ואז מסתכלת עליי וסוגרת אותה במהירות. עדיין היה לי המבט הקר והמחושב בעיניים, אותו מבט שתמיד הפחיד אותה כשחזרתי מניתוחים. הגענו הביתה בלי מילה והתקדמתי במהירות, רוז עקבה אחריי. כשהדלת נסגרה מאחוריה תפסתי במהירות את ידה בחוזקה וגררתי אותה לחדר השינה. היא כמעט רצה כדי לעמוד בקצב אבל היא הייתה נחושה כתמיד לעשות זאת. כשהגענו לחדר הסתובבתי, הרפה את ידה ותפסתי במהירות אגרוף משערה. משכתי אותה אלי כשחיוך חצי עקום עבר שוב על שפתי.
"עכשיו איפה היינו," אמרתי, ברוגע ובקור. "אוי זה נכון. על הברכיים." ללא היסוס היא ירדה במהירות על ברכיה, עיניה עדיין ב
חרא ומלא צער. זה עד שהיא הסתכלה איך שחררתי את הכפתור בג'ינס שלי. עיניה אורו בתאווה שלא ראיתי שנים, כשהיא השתלטה במהירות על פתיחת רוכסן ומשכה אותן מטה, ואחריה מקרוב הבוקסר שלי, ושחררה את זקפתי החצי-קשה מגבולותיה. כמו מקצוענית היא מצצה כדור אחד ואחר כך את השני, מעבירה את לשונה לאורך הזין המתקשה שלי. לאט לאט היא כרכה את שפתיה הצבועות סביב הראש והדיפה את הקצה בלשון מומחית. הגניחות שלה הפכו חזקות יותר ויותר ככל שהיא לקחה יותר ויותר מהזין המתעבה שלי לתוך פיה, ננקת קלות כשהוא פגע בחלק האחורי של גרונה והחל להחליק פנימה. -נהמה יושבת כשהחזקתי את אגרוף שערה בחוזקה באחיזתי. שוקעת ומוצצת בנטישה, הרגשתי את ההזיל והיריקה מתהווים סביב שפתיה, זורמים במורד סנטרה, ועל כל הזין והביצים שלי.
יכולתי להרגיש את עצמי מתקרב כדי לשחרר אז כשתפסתי את שיערה חזק יותר ומשכתי את ראשה לאחור. היא נאנקה ואחזה בקול כשהיא מסתכלת עלי עם תאווה מוחלטת בעיניה. משכתי את שערה ואילצתי אותה לקום מהר על רגליה וזרקתי אותה לעבר המיטה. ללא היסוס היא מיהרה עליה כשהיא נשארת על הידיים והברכיים, חצאית המיני הקצרה שלה רוכבת מעל ירכיה ומציגה את ישבנה המדהים ואת הכוס הרטוב הנוטף שלה. זזתי במהירות מאחוריה ובלי לחכות תפסתי את ירכיה והטחתי את הזין הקשה שלי לתוך הכוס הרטוב שלה. היא התנשפה וגנחה כשחרשתי את הזין הקשה שלי לתוכה, דוחפת אותי בחזרה בניסיון למשוך את כל כולי בתוכה. דפקתי את הכוס שלה בלי רחמים וגרם לה לבכות בהנאה חזק יותר מכפי ששמעתי אי פעם, מה שרק גרם לי להכפיל את מאמצי ולהניע אותי חזק יותר. דחפתי אליה חזק יותר ויותר עד שלא יכולתי להתאפק יותר. חבטתי בה את כל הזין שלי הכי עמוק שיכולתי כשהזרע שלי עלה בתוכה כשהכוס שלה לחץ ועיסה את הזין שלי, הגניחות והבכי שלה רק גורמים לי לגמור יותר. היא צרחה כשהכוס שלה לחץ על הזין שלי חזק יותר ממה שאי פעם הרגשתי בעבר וידעתי שהיא מצטרפת אלי לאורגזמה ברמה שאף אחד מאיתנו לא הגיע אליו מעולם.
ניסיתי למשוך לאחור אבל היא הושיטה יד אחורה ואחזה בחולצה שלי, משכה אותי כדי שאשאר ב נערות ליוויתוכה. יכולתי להרגיש את הכוס שלה מעסה את הזין שלי שוב ושוב והרגשתי את עצמי מתקשה שוב. היא סובבה את ראשה והסתכלה עליי. "תזדיין לי בתחת, אבא," היא התחננה, מבט כמעט גס על פניה, "בבקשה. כל כך רציתי שתעשה זאת." החיוך העקום התגנב שוב על פני כששלפתי את הזין החלקלק והקשה שלי מהכוס הרטוב שלה והחלקתי אותו אל חור ההמתנה שלה. בקושי הכנסתי את העצה פנימה כשהיא דחפה אותי בחזרה, בלעה את כל האורך שלי במכה אחת. היא התנשפה כשהזין הקשה שלי מילא את ישבנה, גדל וגדל בגבולות הדוקים. "אוי אלוהים," היא צעקה, "למעשה מעולם לא לקחתי לשם משהו כל כך גדול." לפי הטון שלה יכולתי להבין שהיא בעצם אומרת לי את האמת ולא איזה שקר רק כדי להיות במצב רוח. תמיד יכולתי לדעת מתי היא משקרת לי פנים אל פנים, אז היא לעולם לא תעשה זאת. המילים שלה דרבנו אותי לטירוף ותפסתי את ירכיה ביד אחת ואגרוף שיער ביד השנייה, מנענע את הזין שלי פנימה והחוצה מהתחת שלה מהר יותר ויותר עם כל דחיפה. "כן, כן, כן," היא צעקה, "לעזאזל, אבא, זה מרגיש כל כך טוב." לא יכולתי להתאפק יותר ומשכתי בשערה כשמילאתי את קרביה בעוד עומס של הזרע שלי, מה שגרם לה לגנוח שוב כשהיא הרגישה שהיא מתמלאת בנוזל החם. החזקתי את עצמי בתוכה עד שלבסוף נהיה רך, מחליק מהתחת המשומש שלה ואחריו זרם קטן של זרע. כשניסיתי להסדיר את נשימתי היא הסתחררה ולקחה את הזין שלי לתוך פיה, נאנקת כשהיא מצצה וליקקה כל טיפת גמר אחרונה שהצליחה לגייס ממנו. כשהיא סיימה ומשכה את הזין הנקי והרפוי שלי מפיה, היא התיישבה לאחור, בהצטיינות עדיין דולף מהחורים המשומשים שלה, והביטה אלי למעלה, עיניה מלאות בתערובת של צער, תאווה ובושה.
"אני כל כך מצטערת, מותק," היא התחילה, ריחחה כשהדמעות איימו להתחיל שוב, "לא רציתי אבל…"
לפני שהיא הספיקה לסיים הצמדתי את אצבעי אל שפתיה. "שקט עכשיו," בהסתכלתי למטה יכולתי לראות בעיניה ולהתמודד עם כל הרגשות המשתוללים ונלחמים זה בזה. "אני כבר יודע יותר ממה שאתה חושב שאני יודע." בלבול הוסיף לתערובת הרגשות על פניה כשניסתה להבין את הדבר הבא לומר. "אני יודע שלא תצא מגדריך בכוונה לבגוד בי," קבעתי, והחלטתי שאנסה להסביר לה דברים, "מה שאני לא יודע זה למה לא הגעת אליי קודם. ."
היא ריחרחה שוב, מנסה למצוא את המילים הנכונות לומר, "רציתי", פתחה, "כשהוא נכנס למשרד שלי לפני חצי שנה ואיים לעצור אותי בגין הפצת סמים. הוא הראה לי אזורים שהוא ישתול ראיות כדי להפליל אותי. אמרתי לו שאני לא
לא אכפת לו ואז הוא איים לרדוף אחריך. הוא אמר לי שהוא יביא אותך לחרפה מהצבא, יבזה אותך מהמשטרה, ואז הוא לאט לאט יענה אותך מולי לפני שיהרוג אותך ואז יהרוג אותי. עדיין לא האמנתי לו עד שחברה שלי, איימי, נכנסה איתו ואישרה שהוא יעשה בדיוק את זה. הוא אמר שאם אגיד לך הוא יעשה את אותו הדבר ושהוא יוכל לברוח מזה מאז שהוא כבר שנים. לא ידעתי מה עוד לעשות אז הלכתי עם זה אבל הוא היה מינן לי להיטים גדולים של אקסטזה לפני כל פעם שיצאתי כדי ש'אשחק' יותר בקלות. אני לא יכולה להגיד ששנאתי את כל זה", היא השפילה את מבטה, בושה ממלאה את קולה, "אני נהניתי מחוסר השליטה אבל כל כך רציתי שזה אתה עושה לי את כל הדברים האלה וזה מה שהיה לי לדמיין כדי לא לרצות להתנתק כל פעם מחדש. אבל הגעתי למצב שאני לא רוצה לעשות את זה יותר אז אמרתי לו שסיימתי, וזו הסיבה שאני מניח שהוא הכניס אותך לזה".
"טוב, כל זה טופל," עניתי, הבטתי לעברה והרמתי את סנטרה כדי שהיא תביט בי. "עם זאת, יהיו כמה שינויים סביבה לזמן מה."
כשהבטתי אליי יכולתי לראות את הדמעות בעיניה ואת החיוך שקרן מאוזן לאוזן. "הכל," היא גמגמה, "אני אעשה הכל וכל מה שתבקשי. אני אוהב אותך ואני יותר מצטער על שפגעתי בך, אז אולי יכולתי לבטא במילים. אני אעשה הכל כדי לפצות אותך על זה".
"תיזהר במה שאתה מאחל, יקירתי," אמרתי בערמומיות, החיוך העקום חוצה את פניי שוב, "אולי אתה פשוט תקבל את זה. עכשיו תישן קצת ונעבור על הדברים בבוקר". מותשת ונרגשת בו זמנית היא פשטה את בגדיה והחליקה למיטה. לאחר התפשטותי הלכתי בעקבותיו, מחליק למיטה לידה. היא כרכה אותי במהירות בזרועותיה כאילו אני עומדת להיעלם בכל שנייה. היא הניחה את ראשה בחזה שלי ונאנחה בכבדות כשהיא התמקמה קרוב אליי. למרות שזו הייתה התוכנית, השינה הייתה הדבר האחרון שחשבנו לאף אחד מאיתנו ובסופו של דבר התבאסנו כמו חיות בר שלוש פעמים נוספות באותו לילה לפני ששנינו סוף סוף התעלפנו מרוב תשישות בזרועות זו.
פרק 4
למחרת בבוקר התעוררתי וחמקתי מהמיטה, עושה כמיטב יכולתי לא להעיר את אשתי ישנה כמעט עליי. החלקתי את חלוק הרחצה שלי ויצאתי למטבח כדי לחלוט קנקן קפה טרי. אחרי שמזגתי לעצמי כוס ניגשתי לסלון והפעלתי את הטלוויזיה, עברתי לערוץ חדשות הבוקר. כפי שהתברר אמש היה אירוע עמוס למדי. היו מספר שריפות מסתוריות ברחבי העיר, ככל הנראה שמפקד המשטרה פצח בסופו של דבר ופירק טבעת זנות/סחר בבני אדם שהובילה גם למעצרם של כמה שוטרים שהיו קשורים אליה. למרבה הצער, הם לא הצליחו לקחת למעצר את מנהיג הטבעת לכאורה, משחק מילים, שהיה חבר ביחידה לאכיפת סמים במשטרה במשך מספר שנים וכעת זכה להכפשה והכפשה מוחלטת. כרגע הוא בגדול ונחשב חמוש ומסוכן. גיחכתי לעצמי כשאני שומעת את זה בידיעה ברורה שהם לעולם לא ימצאו אותו לא משנה כמה הם יסתכלו. כשחזרתי לדיווח החדשותי, שמעתי אותם אומרים שכל המעצרים הללו נבעו מטיפ אנונימי שנשלח למפקד עצמו, יחד עם תיקים הקושרים את כל השוטרים לזירה. כשהדיווח רץ, נשענתי לאחור והתחלתי להרהר באירועים שהובילו לגמר אמש.
שני לילות לפני….
בהסתכלתי על תקרת החדר הפנוי ניסיתי לעטוף את ראשי סביב סערת השטות שחיי הפכו לה זה עתה. איך היא יכלה לעשות לי את זה? למה שהיא תעשה לי את זה? האם לא הייתי בעל מספיק אוהב עבורה? חיי המין שלנו לא היו כל כך גרועים נכון? כלומר, עדיין התעלסנו פעם או פעמיים בשבוע, אבל תמיד ניסינו לפנות זמן אחד לשני. כשהמחשבות האלה ועוד התגלגלו בראשי משהו אחר התגנב לתערובת. נזכרתי בהודעה האחרונה שקיבלתי מסטיב. אמרתי לו תאריך ושעה אבל אז לא אמרתי לו מיקום אז איך הוא ידע איפה להיפגש. כשהמחשבה האקראית הזאת פילחה את מוחי היא התחילה להתגבר יותר ויותר עד כדי כך שלא יכולתי לנער אותה. לבסוף החלטתי שלא לישון התיישבתי במיטה ובהיתי בטלפון שלי. יכולתי פשוט להתקשר אליו ולברר אבל משהו עצר אותי. במקום זאת התקשרתי לחבר אחר שלי, אחד ששירתתי איתו רוב הזמן, עבר איתו מבצעים מיוחדים, ולמישהו שהייתי סומך עליו יותר מאשר את חיי. כששמעתי את הטלפון מצלצל ניסיתי לנסח איך אגיד את מה שאני צריך להגיד. כשהצד השני הרים, היו לי אובדן מילים.
"שלום," הוא אמר די מנומנם, וזה היה מובן בהתחשב באיזו שעה. הייתה הפסקה, אני מניח שהוא יוכל לראות מי זה
התקשר אליו בשעה כל כך לא אלוהים. "זאב, אחי, מה קורה? האם הכל בסדר?"
לא יכולתי להתאפק ופלטתי את כל מה שקרה זה עתה. הקישור שנשלחתי, הסרטונים שצפיתי בהם ואפילו הטקסטים. לא התאפקתי כלום והצד השני שתק רק הקשיב לי. כשסיימתי סוף סוף נשמתי עמוק ונשפתי אותה לאט. "מה אתה חושב שאני צריך לעשות, מייק?"
"תראה אחי, תמיד היית ישר וישר איתי אז אני הולך להיות אותו דבר איתך. לי זה נשמע קצת דגי, ואם להיות כנה איתך, סטיב תמיד שמה לב לאשתך. אני לא אומר שהוא בהכרח יעשה משהו אבל הוא תמיד אמר איך הוא קינא בך ושהוא היה אדם הרבה יותר טוב ממך". נערות ליווי
"למה לא ידעתי כלום מזה קודם," עניתי, בהלם מוחלט ממה ששמעתי.
"אף אחד מאיתנו לא רצה לפרוע לך את הנוצות, אחי," הוא אמר, כמעט בהתנצלות, "כולנו ראינו איך אתה מסתדר כשלב התחת הקר הזה שלך נדלק. בכנות, זה החרא הכי מפחיד שראיתי בחיי. כמו כן, לא חשבנו שזה משהו חוץ מזה שהוא מנסה לדבר שטויות גדולות מכיוון שהוא היה פחות או יותר הבחור הכי נמוך בעמוד".
נשמתי עוד נשימה עמוקה לפני שהמשכתי, "בסדר", הקור חזר כדי להרגיע את הכעס הגובר שלי, "אולי אני צריך את עזרתך במשהו אבל אני צריך לעשות כמה שיחות קודם. אבל תעשה לי טובה ותעלה כמה בחורים לסיפון, רק כאלה שאתה סומך עליהם לחלוטין".
"אין בעיה," הוא ענה די ברוגע, "בנאדם, אני כמעט מרגיש רע עם כל מי שנמצא בנתיב המלחמה הארור שלך."
ניתקתי את הטלפון והתקשרתי לכמה חברים שהיו לי בכוחות משטרה אחרים באזור. גיליתי שאכן יש רצון לסיים את טבעת הזנות הזו שהתרחשה באזור ושדיברו על חלק במשטרה מעורבים אבל אף אחד חדש מי. נוסף על כך, זו לא הייתה רק טבעת זנות, אלא היא גם הייתה קשורה לסחר בסמים ובבני אדם, כך שאם היו יכולים להפיל אותה זה יהיה ניצחון ענק לכולן. לקח לי כמה שעות לקבל את כל המידע הזה, אז אפילו לא הבנתי שמייק שלח לי מספר הודעות דחיפות גוברת להתקשר אליו בחזרה. לא בטוח מה לעשות עם זה, התקשרתי אליו והוא נענה כמעט מיד.
"אחי… הולי פאקינג SHITSTORM," הוא כמעט צרח לתוך הטלפון.
"תירגע, מייק," עניתי בניסיון להבין ממה הוא כל כך מתלהב.
"אחי, וולף, הגענו למטען האפי המזוין," הוא קרא.
"על מה אתה מדבר," ניסיתי להבין על מה הוא מפטפט. נערות ליווי
"התקשרתי לחבר שלי שהוא האקר בגדול, עובד גם בשביל ה-NSA בשביל זה, אבל זה חוץ מהעניין. הוא נכנס לאתר שסיפרת לי עליו ומצא לאן הוא מעביר את הכסף. בסופו של דבר זה נכנס לחשבון שהחזיק לא אחר מאשר סטיב עצמו. אז הוא נכנס לחפור בחשבונות של סטיב ומצא כל מיני אי-התאמות ותשלומים באים ויוצאים מזה בשנים האחרונות. הוא שלח לי רשימה של כל השמות שהוא חשף אבל זה למעשה כולם בצוות אכיפת הסמים שלך. אני אשלח לך את כל מה שיש לי אבל הוא מחפש עוד. לעזאזל, הוא אפילו חופר במחשב של סטיב עצמו." הוא נשמע כמו ילד בחג המולד עם נרגש כמוהו אז חשבתי שאני, שוב, חייבת להיות קול ההיגיון להפיל אותו.
"טוב תזדיין לי לרוץ," עניתי בשלווה ככל שיכולתי, מנסה לגרום לו לא לקפוץ דרך הטלפון הארור. ואז התחילה להתגבש תוכנית בראש שלי. "מייק, אני צריך שתאסוף כמה אנשים לפשיטה קטנה ונחמדה. תן להם לפגוע בכל המקומות שהחבר שלך יכול למצוא כאן, לאסוף את המידע שהם יכולים ואז לשרוף אותו עד האדמה. עם זאת, אני צריך אותך למשהו אחר. אני צריך שתשמור על הגב שלי כי אני עומד לעשות משהו ממש טיפשי. זכור את גאנריסטאן."
שמעתי אותו מצחקק בצד השני. "אוי ילד. גבר, מישהו ממש עצבן בצ'יריוס שלך. הוולפאק חוזר לפעולה".
נאנחתי קלות כשנזכרתי בשם הישן שהם נתנו לנו באהבה רבה. "אני חייב לך בגדול על זה, מייק." נערות ליווי
"אחי, עם כמה פעמים שהצלת את התחת שלי, שלא לדבר על הרבה אחרים, זה אפילו לא מגרד את פני השטח."
"תודה." ניתקתי את הטלפון ותהיתי מה אני הולך לעשות עם המידע החדש הזה שיש לי. אפילו לא הבנתי מה השעה כששמעתי את המכונית של אשתי נכנסת למוסך. נשכבתי במהירות והתכסתי בזמן כדי לשמוע אותה נכנסת ודופקת בשקט בדלת. שמעתי אותו מתגנב ונאלצתי להשתמש בכל גרם מכוח הרצון שלי כדי לא לזנק מהמיטה. שמעתי את הדלת נסגרת ויכולתי להישבע ששמעתי יבבות כה רכות כשצעדיה הדהדו הרחק ממני ובעל המדרגות. ניסיתי לעצום עיניים ולישון קצת אבל החזיונות שראיתי המשיכו להתנגן בראשי שוב ושוב.
למחרת בבוקר שמעתי אותה קמה, מתכוננת לעבודה ויוצאת החוצה
הדלת, אבל לא לפני שדפקתי שוב בעדינות על הדלת, מציץ פנימה ומפרק לי נשיקת שלום. הלב שלי הלם באוזני כשהכעס, הזעם והאהבה שהיו לי כלפיה נאבקו זה בזה בלי סוף. כשהקשבתי למכונית שלה לצאת מהמוסך קמתי מהמיטה והתכוננתי למשימות הימים שלפניי. נערות ליווי
הלכתי לתחנה ונכנסתי למשרד הראשי, מוודא שאף אחד לא באמת ראה אותי, וסגרתי את הדלת מאחורי. המבט על פניו היה בוחן עד שהתיישבתי והסברתי לו הכל, הצגתי לו את הטקסטים שקיבלתי, וממשיך לקבל עדכונים חדשים על מידע, שמות, תאריכים, כמויות, מיקומי מקומות המשמשים לפעילויות שונות. . ההאקר שמייק השתמש בו היה מדהים לחלוטין ויסודי במיוחד. סיפרתי למפקד ממש הכל ושהוא יקבל את כל המידע הזה ויוכל לקחת את כל הקרדיט אבל בתמורה הייתי צריך שיעלים עין מ"פעילות חריגה" שעלולה לקרות באותו לילה עד שיקבל מידע נוסף מ לִי. הוא הסכים, כשידע את הרשומה שלי ומה עומד על הפרק, וחתמנו את ההסכם בלחיצת יד קשוחה. יצאתי במהירות מהמשרד, מוודא שאף אחד עדיין לא ראה אותי, ועשיתי את דרכי חזרה הביתה כדי להגדיר את שאר התוכנית ולחכות לזמן המתאים. מה שמביא אותנו להווה…
הייתי כל כך אבוד במחשבות שלי שאפילו לא שמתי לב שאשתי יצאה מחדר השינה בחלוק הרחצה שלה, השיגה לעצמה קפה, ועכשיו הצטרפה אליי לסלון. היא הביטה בטלוויזיה וכשהדיווח בחדשות חזר על עצמו שוב היא הסתכלה עליי במבט פעור עיניים בוחן. פשוט הסתכלתי עליה עם אותו חיוך עקום על הפנים והנהנתי בראשי. היא כמעט שפכה את הקפה שלה כשהיא רעדה משמחה. היא מיהרה להניח אותו על שולחן הקפה והתיישב עליי, משחררת את גלימתה ונותנת לו להישפך על הקרקע וחושף את גופה העירום והשדיים המדהימים שאהבתי, ומשחקתי איתם, פעמים רבות. יכולתי להרגיש את הזין שלי קופץ לתשומת לב, וכך גם היא יכלה כשהיא הושטת יד והובילה אותי לתוך הכוס החלקלק שלה, רוכבת באיטיות מעלה ומטה על הזין שלי. כשהיא סוף סוף הכניסה את כל כולי לתוכה, היא לקחה ממני בעדינות את כוס הקפה שלי והושיטה יד אחורה כדי להניח אותה על השולחן. כשהחזירה את מבטה אליי היא התחילה להתכווץ אליי באיטיות, דחפה את הציצים שלה לתוך הפנים שלי, והובילה את ידי אל ישבנה. הגניחות שלה התגברו יותר ויותר כשהזין שלי החליק פנימה והחוצה מהכוס הרטוב שלה, לוחץ אותו שוב ושוב. היא תפסה את ראשי ומשכה אותו לאחור, המבט בעיניה היה פראי שדומה לשום דבר שלא ראיתי מעולם. היא זרקה את ראשה לאחור וזעקה בדיוק כשהרגשתי גל עצום של תרסיס נוזלי נגדי שוב ושוב כשהיא מתקשה יותר מאז שאי פעם הכרתי אותה כדי לגרום לי לגמור באותה מידה בתוכה. היא השתמשה בכוס שלה וחלבה את הזין שלי שוב ושוב עד שלבסוף החליק ממנה. מחליקה מהבר נערות ליוויכיים שלי לרצפה היא לקחה במהירות את הזין שלי לתוך פיה, ליקקה ויוצצה עד שניקתה אותו בתשומת הלב הגדולה ביותר. אחר כך היא קמה, גופה העירום בתצוגה מלאה, תפסה את כוס הקפה שלה והחזיקה אותו מתחת לכוס שלה. צפיתי בכדורי הזרע שלי מטפטפים לתוך הספל עד שלא היה יותר. אחר כך היא ערבבה אותו מסביב וסביב, לגימה ממנו לגימה ענקית וחייכה אליי בשטניות. כמעט לקחתי אותה מיד שם ושם אבל הייתי חייב לשמור על קור רוח. טפחתי על המושב לידי והיא התיישבה במהירות במקום המיועד.
הבטתי בה, עיניה מלאות בתערובת של אהבה, בושה, עצב ופחד. נשמתי עמוק לפני שהתחלתי. "עכשיו מה שעשית עדיין כואב לי מאוד," התחלתי, יכולתי לראות את עיניה מתחילות להתמלא שוב בדמעות כשהפחד החל להשתלט על הבעתה, "אבל אני חושב שאנחנו יכולים לעבור את זה. עם זאת, יהיו כמה תנאים שיתקיימו".
"הכל," היא אמרה, כמעט שפכה את הקפה שלה כשהיא השתפרה, "ממש הכל."
"חשבתי שאולי תגיד את זה," עניתי, המבט קר הלב חזר לעיניי והחיוך העקום חזר אל פניי.
פרק 5
שלושה חודשים מאוחר יותר…
הגעתי הביתה באותו ערב, לאחר שעברתי למשמרת היום לאחר אותו לילה גורלי, עם הברכה נערות ליווי וההתעקשות של המפקדים. ריח הצ'ילי הביתי של אשתי מילא את האוויר וגרם לי לפה. הנחתי את החפצים שלי והלכתי למטבח שם הסתכלתי, בלי לשים לב, כשאשתי מתנדנדת מצד לצד ומאזינה למוזיקה בזמן שהיא הייתה בין בישול לשטיפת כלים. חייכתי כשצפיתי בה נעה קדימה ואחורה ויכולתי להרגיש את מצב הרוח מתחיל לרדת אל הזין שלי. היא לבשה תחפושת של משרתות די שקופה שהיא החלה ללבוש בשבילי ברחבי הבית יחד עם עוד כמה אפשרויות חבל כביסה פרובוקטיביות למדי, אם בכלל. הגרביים השחורות והשקופות עלו עד הסוף על ירכיה והוחזקו במקומן בחגורת הבירית שלבשה מתחת לחצאית המצולצת והקצרה מאוד. היא הנידה את ישבנה העירום
ויכולתי לראות את הברק מהתכשיט שיצר את החלק העליון של הפקק שענדה בתחת שלה, מוחזק במקומו בחגורת הצניעות שגרמתי לה לענוד מאז אותו היום, שרק לי יש את המפתח. ידי אינסטינקטיבית הגיעה למעלה ושפשפה את השרשרת סביב צווארי היכן שהיא ישבה. הצפייה בה נעה קדימה ואחורה הפכה את החיוך שלי לגדול עוד יותר, ואת המכנסיים שלי עוד יותר צמודים. היא באמת התחילה להיות אישה בבית הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שהיא תהיה, אבל לא היו לה שום בעיה לעזוב את עבודתה אחרי אותו לילה. היא אפילו לא נכנסה למסור את התפטרותה, היא פשוט התקשרה לבוס שלה ואמרה לה שהיא התפטרה מיד אחרי שאמרתי לה שאני רוצה שתישאר בבית לזמן מה.
היא קפצה כשהסתובבה וראתה אותי עומד שם, ממהר אליי ומפיל אותי כמעט כשהיא כרכה את זרועותיה סביבי בחיבוק ענק, מצמידה את שפתיה בחוזקה לשפתי בחיבוק מתוק כדי לקבל אותי הביתה להיום. . היא נלחצה עליי ויכולתי לראות שהיא הבחינה בבליטה הגוברת במכנסיים שלי. היא התרחקה ועיניה התרחבו מהתרגשות, שפתה התחתונה נשאבה חלקית לתוך פיה כשהיא נשכה אותו, וידיה ירדו במהירות כדי להתחיל לפרוק את המכנסיים שלי. כשהיא ירדה על ברכיה תפסתי אותה בסנטר ומשכתי אותה בחזרה למעלה, מנע ממנה את מעשיה הנוכחיים, והעליתי בפניה מבט מודאג. פשוט הסתכלתי עליה בחיוך העקום שלי והרמתי את אצבעי מסמנת לה לחכות.
"עברו שלושה חודשים מאז אותו לילה," התחלתי, המבט המודאג על פניה העמיק, "והגעתי למסקנה סופית לגבי לאן אנחנו הולכים מכאן". יכולתי לראות את הדמעות מתחילות לעלות בעיניה ואת הפחד מתחיל לזחול אז החלטתי שאני צריך להאיץ קצת את העניינים. לקחתי את ידיה בידי וירדתי על ברך אחת. "אני אוהב אותך מכל הלב ואני באמת מאמין שאתה אוהב אותי עם שלך, אז מה שהייתי רוצה לעשות זה לחדש את הנדרים שלנו זה לזה ולהתחיל מחדש את חיינו יחד."
עיניה התרחבו ודמעות החלו לזלוג על לחייה. היא כמעט הפילה אותי כשהיא זינקה אל זרועותי, שמחה צרופה מונחת על פניה. "כן, כן, כן, אלף פעמים כן," היא קראה לפני שפלפלה את פניי ושפתיי בנשיקות.
הושטתי יד ותפסתי חופן משערה, משכתי אותו קלות וגרם לה להתנשף ולגנוח בו זמנית. קמתי לאט והעליתי אותה איתי, מקרבת את פניה לשלי. "עכשיו תהיה ילדה טובה ותסיים כאן," אמרתי בשלווה, כמעט קר, "אני הולך להשתנות ונדבר על זה בארוחת הערב." משכתי אותה לאחור והפכתי אותה, הרפה משערה אבל נתתי לה מכה קשה על ישבנה שהשאירה סימן אדום למדי. היא התנשפה שוב כשהביטה מעבר לכתפה בחיוך קטן שטני, "כן, אבא," היא ענתה כשהיא מנענעת את ירכיה קדימה ואחורה כשהיא ניגשת אל הכיריים, מקפידה לתת לי נוף יפה של ישבנה ושל סימן שעזבתי זה עתה. חייכתי אליה לפני שעליתי לחדר כדי להחליף את המדים שלי למשהו נוח יותר.
שבועיים לאחר מכן… נערות ליווי
החלטנו לחדש את הנדרים שלנו ביום השנה שלנו, לראות איך זה מתאים ואז לא נצטרך לשנות את זה. עמדנו על החוף מול הקשת עם המשפחה והחברים שהתאספו סביבנו. המטיף המשיך וקראנו את נדרינו זה לזה, מתחייבים את אהבתנו הנצחית והבלתי מעורערת זה לזה שוב. כשהמטיף עמד לומר את דבריו האחרונים עצרתי אותו והושטתי יד לכיסי, שלפתי קופסה קטנה.
הסתכלתי על אשתי, המבט התמה על פניה לא יסולא בפז, כשפתחתי את הקופסה. "זה המפתח ללבי," אמרתי וחשפתי בפניה את התוכן, "ואני רוצה שיהיה לך אותו." כשהיא השפילה את מבטה היא התנשפה שכן בתוך הקופסה היה המפתח לחגורת הצניעות שהיא עדיין ענדה. עיניה התמלאו דמעות של שמחה כשהיא לקחה את הקופסה בעדינות מידיי ואז זינקה אל זרועותי, מצמידה את שפתיה בחוזקה לשפתי בנשיקה מלאת אהבה ומסירות. המטיף ציחקק על כך ואמר את דבריו האחרונים, "אני מניח שאתה יכול לנשק את החתן." כולם פרצו בצחוק כשסוף סוף סיימנו את הנשיקה וחזרנו במעלה המעבר. עידוד, מחיאות כפיים, צעקות ויללות, ומדי פעם סטירות בגב היו כל הדרך למעלה. עשינו אהבה בלהט באותו לילה, יותר בלהט מאשר כל הנישואים שלנו. גם דפקנו כמו חיות בר כמה פעמים אבל זה היה צפוי.
שבוע לאחר מכן…
סוף סוף חזרתי לעבודה אחרי שלקחתי קצת חופש כדי לחדש את הנדרים שלנו ולצאת לירח דבש קטן שלא הצלחנו לעשות בפעם הראשונה שהתחתנו. העסיקתי את עצמי במשך רוב היום כשהזמן התקרב יותר ויותר בשביל ללכת הביתה. פתאום הטלפון שלי זמזם וכשהרמתי אותו ראיתי שקיבלתי הודעה מאשתי.
'סליחה, מותק', נאמר, 'אבל איבדתי את המפתח שנתת לי'.
כעס התחיל לעלות בתוכי מהמחשבה שהיא יכלה לתת את זה למישהו, למשל
אלא אחרי שבטחתי בה בזה. הטלפון שלי זמזם שוב סימן הודעה נוספת. נערות ליווי
'האם עדיין יש לך את מפתחות הבית הפנויים,' נאמר. נערות ליווי
בלבול התחיל להתגנב לראש שלי כשניסיתי להבין מה קורה. שלפתי את מחזיק המפתחות שלי, הזעם עדיין מתחיל להתבשל ולהתפשט. כשהסתכלתי על זה שמתי לב למשהו מוזר בזה. כשדחפתי כמה מהמפתחות מהדרך הבחנתי במפתח שלא היה שם קודם. זה היה המפתח שנתתי לה. חיוך החל לזחול על פני כשהזעם החל לשכך. אפילו שמעתי את עצמי מגחכת קצת בחצי לב מהמשחק הקטן שלה.
הטלפון שלי זמזם שוב סימן הודעה נוספת. פתחתי אותו כדי לחשוף תמונת מצב שהיא צילמה שלה כשהיא לובשת כותונת לילה צרופה למדי… וחגורת הצניעות עם הודעה פשוטה מצורפת אליה. 'עכשיו יש לך את המפתח ללב שלי והוא בדיוק איפה שהוא שייך…אבא.' החיוך שלי התרחב כשבהיתי בטלפון שלי והתחלתי לתכנן את כל הדברים המהנים שאני הולך לעשות לה הלילה. המכנסיים שלי התחילו להיות די צמודים כשחשבתי על זה. הו ילדה הבחורה הזו עמדה להיות בצרות הלילה.